​

​

ליצור את האבסטקרט מנבכי דמיונו של מישהו אחר .הלקוח שרבט  את אשר ראה בדמיונו ,לרבות הצבעים, סוג של יצירה שטרם הסתיימה, פנטזיה שרצה לראות בביתו...ואני זרמתי איתו ויצאתי להרפתקאה. יש רגעים שבהם הדמיון מתפשט כמו ענן צבעוני, ממלא את המחשבות באינסוף צורות, גוונים ותנועות.היצירה הזו, שנולדה ממפגש קסום עם דמיונו של מישהו אחר, היא תוצאה של תהליך שבו מכחול וצבעי אקריליק הפכו להיות מתווכים בין רעיון לחיים. הכול התחיל ממילים, שיחה פשוטה שטמנה בתוכה עולם של תחושות ורעיונות.תוך כדי שיחה, הצלחתי לדמיין צורות סוערות ואנרגטיות שנמתחות ומתפתלות, כמו שורשים המחפשים קרקע חדשה.כשהתיישבתי מול הקנבס, הרגשתי את הידיים שלי הופכות לשליחות.כל משיכת מכחול נולדה מתוך דחף פנימי לתרגם את הדמיון הזה לשפה חזותית. צבעי האקריליק – אדום לוהט, זהוב רך, נגעו בקנבס כמו להבות רוקדות. התוצאה היא יצירה אבסטרקטית שמספרת סיפור של התנגשות וזרימה, של אנרגיה ושלווה.יש משהו מרגש בלראות איך דמיון של מישהו אחר מתעצב לצורות שכולנו יכולים לחוש בהן – תנועה, חום, ומסתורין. העבודה הזו היא בעיניי לא רק ציור, אלא גשר. גשר בין עולמות פנימיים, בין דמיון למציאות. היא מזמינה את הצופה לצלול פנימה, להרגיש את העוצמה, ולגלות את המשמעות האישית שלו בתוך המערבולת הזו של צבעים ואווירה. הקנבס היה רק ההתחלה. התפשטות רעיונית שהתממשה בעזרת מכחול. כל משיכת מכחול נראתה כמו מסע – דרך של תנועה, צבעים, ורגשות שהתעוררו בתוכי.צבעי האקריליק – האדום, הצהוב,– לא היו רק צבעים, הם היו התרגום הפיזי של מה שלא ניתן היה לומר במילים.זה היה כמו לשים צבעים על הרגשות שלי או אולי על הרגשות של מישהו אחר, שנפגשו ברגע קסום של יצירה. היצירה הזו היא יותר מסתם ציור. היא התרגום של העולם הפנימי שלי, של איך שיחה אחת יכולה לשנות את איך שאני רואה את העולם, את איך שאני מבינה את עצמי. זה לא רק ציור אבסטרקטי. זה גשר בין העולם שלי לעולם של אחרים – בין דמיון למציאות. צבעים שנפגשים, מתפזרים, ואז מוצאים את הדרך שלהם להיות שלם. הציור הזה הוא לא רק יצירה. הוא הזמנה – הזמנה להרגיש, להזדהות, ולגלות את מה שמסתתר בתוכךמה אתם רואים באומנות הזו? לאן הדמיון שלכם לוקח אתכם.? הוספתי פה עוד רובד של חיבור אישי, שמדגיש את הדרך שבה הדמיון שלך מתערבב עם הדמיון של אחרים. זה עוזר להעצים את הקשר בין הצופה והיצירה, ולהזמין את הצופה לחוות את הציור בצורה אינטימית ומרגשת,המעוררת השראה ויוצרת אוירה.צלחתי את האתגר , יצירת האומנות יצאה לאור,נהניתי מהתהליך, ואשמח לאתגרים נוספים!השקיעו בעצמכם,ותנו לאומנות מקום! אם יש לך כיוונים נוספים שאת רוצה להדגיש או לשנות, אני כאן !איזו תחושה עולה בכם כשאתם מביטים בה? ​

בית המקום הפרטי שלנו,המקום בו אנו פוגשים את עצמינו,המקום אליו אנו שיכים,המקום בו אנו רוצים להרגיש נאהבים ואוהבים,עטופים בבטחון,מלאי אנרגיה אשר נשאבת מהפנים לחוץ.בית, מחבק , עוטף , משדר תדרים ,תחושות ,ומסריםכאשר לעיצוב יש השפעה,לאומנות יש את האמירה.המעניקה קסם באוירה בבביתינו שהינו משכננו!בכל חלל שאנו שוהים בו, מבלי שנבחין מועברים אלינו מסרים, תחושות ורגשות היוצרים אצלינו אנרגיות המונעות מרגשות שאין אנו מודעים להם.העשרת החלל בעבודת אומנות מקורית נוכחת, ויחודיתהנוצרת מתוך מקום של הבנת הנקרא בחלל המספרת את סיפורינו  האישיכמו חלק מפאזל משלים לשלם.עפ"י גודל, מהות, מניפת גוונים, טכניקות, קונספט עיצובי וחיבור לטעם אישי.המהווה חלק בלתי נפרד מהחלל המדבר את שפתו, מחבקת, עוטפת ומעניקה משמעות!  כל חלל הוא קנבס ריקהצבעים הם השפה והקנבס הוא הבמההמבטא רגשות, מחשבות וסיפורים אישיים.הגורמים להרגיש חי, מיוחד, עטוף ומלא השראה.אומנות מקורית ויחודית הנרקמת לחלל המיועדכמוה כמו תהליך הריון ולידהמעניקה טאץ' אישי וקסום.במקום בו האני פוגש את עצמי שאינו קר ומנוכר, בארץ הניכר.אל תניחו את האומנות בצד ותספרו שמלאכת העיצוב הסתימה!מלאכת העיצוב הסתימה, שהאומנות שמה את הנקודה.​